משבר הפליטים והמהגרים באתונה: השפעות על שוק הנדל"ן

בעשור האחרון, אתונה, בירת יוון, מתמודדת עם משבר פליטים והגירה מהגדולים באירופה. מלחמות ורדיפות במזרח התיכון ואפריקה גרמו למיליונים לחפש מקלט בטוח באירופה, ויוון, בשל מיקומה הגאוגרפי, הפכה לנקודת כניסה מרכזית.

בעשור האחרון, אתונה, בירת יוון, מתמודדת עם אחד המשברים ההומניטריים הגדולים ביותר באירופה - משבר הפליטים והמהגרים. מלחמות, סכסוכים ורדיפות במזרח התיכון, אפריקה ואזורים אחרים גרמו למיליוני אנשים לחפש מקלט בטוח באירופה, ויוון, בשל מיקומה הגאוגרפי, הפכה לאחת מנקודות הכניסה המרכזיות עבורם.

רקע המשבר
החל משנת 2015, גל עצום של פליטים ומהגרים הגיעו לחופי יוון, בעיקר דרך האיים היווניים הקרובים לטורקיה כמו לסבוס, כוס וסאמוס. המסע המסוכן בים האגאי גבה חייהם של רבים, אך עבור אלה שהצליחו לעבור, יוון הפכה לשער הראשון לאירופה. אתונה, כעיר הבירה, הפכה למרכז קליטה ראשוני עבור אלפי פליטים ומהגרים.

מי הם אותם הפליטים שהגיעו לגבולות יוון:
על פי נתוני נציבות האו"ם לפליטים(United Nations High Commissioner for Refugees)

ניתן לזהות הגירה משמעותית של מהגרים ממדינות ערב והבולטות שביניהן אפגניסטן, סוריה, מצרים, פקיסטן
וכן ניתן להבחין גם הגירה ממדינות אפריקה כמו אריתראה, תימן וסודאן...

אתגרי הקליטה באתונה
האתגרים הניצבים בפני הרשויות המקומיות והתושבים באתונה רבים ומגוונים והעמידו את עיר הבירה ותושביה במצב חדש ולא מוכר ועם צורך לאלתר ולהתרגל למציאות חדשה תחת צל המשבר.
המאפיינים הבולטים שאיתם נאלצו להתמודד מתבטאים בעיקר בצורך הבסיסי והקיומי של הפליטים והמהגרים וניתן לתחום אותם ל- 3 קטגוריות עיקריות:
- מגורים ותנאי מחייה: רבים מהפליטים שוהים במחנות זמניים ובמבנים ציבוריים שהוסבו למרכזי קליטה. התנאים באותם מחנות אינם תמיד מספקים ולעיתים רחוקות עומדים בסטנדרטים הומניטריים בסיסיים.
- תעסוקה ואינטגרציה: מהגרים רבים מתקשים למצוא תעסוקה בשל מגבלות חוקיות, מחסום השפה והבדלים תרבותיים. תהליך האינטגרציה לקהילה המקומית הוא איטי ומורכב.
- חינוך ובריאות: ילדים ובני נוער רבים נתקלים בקשיים במערכת החינוך. למרות מאמצי הממשלה וארגונים לא-ממשלתיים, ישנם חסרים במשאבים חינוכיים ורפואיים.


ההשפעה מבחינה בטיחותית של משבר הפליטים והמהגרים באתונה

משבר הפליטים והמהגרים באתונה, אשר החל בשנת 2015, משפיע בצורה משמעותית גם מבחינה בטיחותית על העיר ותושביה. ההשפעה הזו מורגשת במגוון תחומים הקשורים לתחושת הביטחון האישי והקהילתי, לפעילות הפשיעה ולתגובות הקהילה המקומית.
תחושת הביטחון האישי והקהילתי עקב העלייה במספר הפליטים והמהגרים הובילה לתחושות מעורבות בקרב תושבי אתונה. בעוד שחלק מהתושבים והארגונים המקומיים תומכים ומסייעים לפליטים, אחרים חשים חוסר ביטחון וגידול בתחושת החרדה. הסיבות לתחושות אלו כוללות:
- צפיפות יתר: בשכונות מסוימות, הגעת מהגרים רבים יצרה עומס על התשתיות והשירותים המקומיים, מה שמוביל לעיתים לתחושות של אי נוחות וחוסר ביטחון.
- מתח חברתי: נוכחות של אוכלוסיות מגוונות עם רקעים תרבותיים שונים יכולה להוביל לעימותים ולמתחים חברתיים, במיוחד במקומות בהם המשאבים מוגבלים.
- הפגנות ומחאות: שכונות כמו אקסרכיה, אומוניה ומטקסוריו ידועות בהפגנות לעיתים תכופות, וכניסת המהגרים והפליטים מגבירה את העימותים וההפגנות באזור, מה שמוסיף לתחושת חוסר הביטחון.

פעילות פלילית
הגידול במספר הפליטים והמהגרים משפיע גם על רמות הפשיעה באתונה, אך עם זאת מחקרים הצביעו על כך שהקשר בין הגירה לפשיעה אינו חד משמעי. בחלק מהמקרים, מהגרים עשויים להיות מעורבים בפשיעה בשיעורים גבוהים יותר בשל מצבים כלכליים קשים והדרה חברתית, בעוד שבמקרים אחרים אין הבדלים משמעותיים ברמת הפשיעה בין מהגרים לאוכלוסייה המקומית.
בחלק נוסף ממקרי הפשיעה, מהגרים עשויים להיות קורבנות לפשיעה ולאו דווקא מבצעיה מכיוון שהם פגיעים יותר לניצול ולעבירות פליליות בשל מעמדם המשפטי והחברתי.
עיקר פעילויות הפשיעה באתונה שמתבצעים על ידי מהגרים ופליטים באתונה הן:
- פשיעה מקומית: חלק מהמהגרים מתקשים למצוא עבודה חוקית בשל מגבלות חוקיות ומחסום השפה, מה שמוביל חלק מהם לפנות לפעילות פלילית כהישרדות כלכלית. התושבים המקומיים מדווחים על עלייה במקרי גניבות ופריצות בשכונות מסוימות.
- סחר בבני אדם: עקב הגעת פליטים רבים, אזורים מסוימים הפכו למוקדי סחר בבני אדם וניצול כלכלי של מהגרים, בעיקר נשים וילדים.
- סחר בסמים לא חוקיים.
- זנות ובתי בושת רבים לא חוקיים נפתחו בשכונות במרכז העיר תחת הסוואה של בתי מגורים (ניתן לזהות אותם לרוב על ידי סימונם במנורות בצבעים שונים מעל פתח הדלת ובכניסה לבניין)

תגובת הרשויות והקהילה
הרשויות המקומיות והממשל היווני פועלים להתמודד עם ההשפעות הבטיחותיות של המשבר בדרכים שונות:
- נוכחות מוגברת של משטרה: באזורים בהם יש ריכוז גבוה של פליטים ומהגרים, ישנה נוכחות מוגברת של כוחות משטרה כדי לשמור על הסדר והביטחון.
- פרויקטים קהילתיים: ישנם מאמצים לשלב את הפליטים והמהגרים בקהילה באמצעות פרויקטים קהילתיים, חינוך ותעסוקה, במטרה להפחית מתחים חברתיים ולשפר את תחושת הביטחון.
- סיוע הומניטרי: ארגוני סיוע בינלאומיים ומקומיים מספקים מזון, ביגוד ושירותים רפואיים לפליטים, במטרה להקל על התנאים המחייה ולמנוע מצב של נזקקות קיצונית.

השפעות המהגרים והפליטים על שוק הנדל"ן באתונה
משבר הפליטים והמהגרים השפיע בצורה ניכרת על שוק הנדל"ן ביוון ובעיקר באתונה הבירה מהסיבה הברורה שאותם מהגרים מחפשים להשתקע בערי המרכז שבהם יכולים להשתלב מבחינה תעסוקתית וחברתית.
כצפוי אותם מהגרים ופליטים צריכים למצוא דירות ובתים שיוכלו לשכן את משפחותיהם, דבר אשר יצר ביקוש לשכירות באזורים מסוימים ובשכונות אשר התרכזו ויצרו עבורם קהילה
הביקוש לדירות מצד המהגרים השפיע על שוק הנדל"ן במספר נקודות חשובות:
- עלייה בביקוש לנכסים זולים: הגעתם של אלפי פליטים ומהגרים הגדילה את הביקוש לדיור זול וזמין. דירות קטנות ובניינים ישנים באזורים פחות מרכזיים הפכו למבוקשים במיוחד.
- ירידת ערך באזורים מסוימים: בשכונות כמו פטיסיה, ויקטוריה, אומוניה ומטקסוריו לדוגמה שבהם נרשמו ירידות בערך הנכסים בשל ריכוז גבוה של פליטים ומהגרים והעומס על התשתיות המקומיות.
- השפעה חיובית באזורים אחרים: באזורים מרכזיים ותיירותיים יותר כמו פלאקה ומונסטיראקי, הביקוש מצד תיירים ומשקיעים זרים נשמר ואף גבר, מה שהוביל לעלייה בערך הנכסים.
- השקעות ממשלתיות ובינלאומיות: השקעות בפרויקטים לשיקום ושיפור תשתיות באזורים שנפגעו מהמשבר תרמו לשיפור המצב באזורים מסוימים, והן כוללות בניית יחידות דיור חדשות ופיתוח אזורי מסחר חדשים.
- תמריצים למשקיעים: המשבר יצר הזדמנויות למשקיעים בשוק הנדל"ן באתונה. הנכסים המוזלים באזורים הפחות מבוקשים מאפשרים רכישת נכסים במחירים נמוכים יחסית עם פוטנציאל להשבחה בעתיד.

שכונות ואזורים נוספים שבהם ניתן למצוא ריכוז של מהגרים ופליטים באתונה הם:
- רחוב פטיסיון – רחוב שאורכו 4.5 ק"מ שמתחיל בשכונת פטיסיה ומסתיים בכיכר אומוניה
ברחוב ניתן לראות ריכוז גבוה של חנויות אוכל, בגדים, מרכזי קניות של קהילות המהגרים.
- פטיסיה - ריבוי מהגרים ופליטים מצאו את מקומם בשכונת פטיסיה (בעיקר בחלק התחתון של השכונה – קאטו פטיסיה).
- אומוניה – מרכז העיר אתונה והאחת מהכיכרות המרכזיות הפכה עם השנים למקום קבע של מהגרים רבים ופעילות פלילית לא מבוטלת, חשוב לדעת שבעקבות הפעילות הפלילית באזור נפתחה באזור אחת מתחנות השיטור הגדולות של אתונה במטרה למגר ולמזער את הפעילות הפלילית באזור.
- מטקסוריו – בדומה לשכונת אומוניה גם כאן בגלל הקרבה למרכז ולמקורות תעסוקה חוקיים ולא חוקיים ניתן למצוא ריכוז גבוה של מהגרים ופליטים.
- המהגרים והפליטים מצאו את מקום התיישבותם באזורים נוספים במרכז העיר כמו שכונת אטיקי, כיכר אמריקיס, ויקטוריה שגם בהם ניתן להרגיש בשנים האחרונות עליה במספר המהגרים בשכונות והאזורים האלו.
- אגיוס יואניס רנדיס: קרבת האזור לפיראוס הופכת אותו לנקודת כניסה למהגרים ופליטים המגיעים דרך הים.
- קוקיניה: שכונה נוספת ליד פיראוס, עם בעיות חברתיות וכלכליות הנובעות מריבוי המהגרים.

לסיכום
משבר הפליטים והמהגרים באתונה הוא אתגר מורכב המחייב שיתוף פעולה בינלאומי ותמיכה מתמשכת. הוא משפיע באופן משמעותי על שוק הנדל"ן בעיר, עם ירידות בערך הנכסים באזורים מסוימים, לצד הזדמנויות חדשות להשקעה באזורים אחרים. השקעות בתשתיות והתמריצים למשקיעים יוצרים הזדמנויות חדשות בשוק הנדל"ן המקומי. כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות ולהפיק את המרב מההזדמנויות, יש צורך בשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, המשקיעים והקהילה הבינלאומית.

למידע נוסף על השכונות באתונה